לנתיבות ישראל (סט)

לנתיבות ישראל

הרב צבי יהודה הכהן קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, הינו בנו וממשיך דרכו של אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל רועה דור התחיה.

הרב צבי יהודה נולד בחג הפסח תרנ"א בעיירה זיימל שבליטא, שם כיהן אביו הגדול כרב. לאורך שנות כהונתו ופעולותיו של אביו הרב קוק בארץ ישראל ובגולה, ליווה אותו בנו הרב צבי יהודה ולמד ממנו תורה והדרכה ציבורית. הרב צבי יהודה למד תקופה קצרה בישיבת תורת חיים, אך את רוב תורתו רכש בלימוד עצמי, עם מלמדים אחדים, ובעיקר עם אביו הגדול. בשנות מלחמת העולם הראשונה נאלצו האב והבן לשהות בשוויץ וכפי שהגדיר הרצי"ה, באותו הזמן הוא זכה ללמוד עם אביו את 'כל התורה כולה'.

פעילותו הציבורית של הרב צבי יהודה

פעילותו הציבורית של הרב צבי יהודה החלה כבר משחר ימיו, כאשר היה מופקד על מימוש רעיונותיו של אביו הגדול, והיה המוציא והמביא את תורתו אל עולם המעשה. הוצאת כתבי אביו היתה תחת אחריותו כעורך ראשי שלהם, גם בחיי אביו בספרי אורות, אורות התשובה ובעשרות מאמרים שפורסמו בעיתונות, ובמיוחד לאחר מותו בעריכת שאר ספרי אביו והוצאתם לאור, בין ספריו בהלכה ושו"ת, ובין ספרי המחשבה והאמונה. הרב צבי יהודה היה יד ימינו של אביו וליווה את כל המפעלים של אביו, כהקמת ישיבה מרכזית עולמית, הקמת הרבנות הראשית לישראל, והקמת תנועת דגל ירושלים ששאפה לתחית האומה מתוך קדשיה.

לאחר פטירת הרב יעקב משה חרל"פ בשנת תשי"ב מונה הרב צבי יהודה לראש ישיבת מרכז הרב. באותם השנים היתה הישיבה קטנה וחסרת השפעה ציבורית. לאחר כמה שנים התחילה הישיבה לגדול תחת ראשותו של הרב צבי יהודה, עד שנהיתה לישיבת הדגל של הציבור הציוני דתי והעמידה תלמידים הרבה שהיו לרבני ערים וישובים, ראשי ישיבות ודיינים, לצד אנשי עשייה בכל התחומים. מעגלים אלו הולכים וגדלים גם היום כשתלמידיו ותלמידי תלמידיו מעמידים תלמידי חכמים לאור דמותו ומרחיבים את השפעתו של הרב צבי יהודה.

גם תנופת ההתישבות במרחבי יהודה ושומרון נעשתה בכח תורתו ודמותו של הרב צבי יהודה, מכוחו ותחת הנהגתו והובלתו. שלב משמעותי זה בגאולת ישראל נעשה בכוח השפעתו הישירה של הרב צבי יהודה.

תורת הרב צבי יהודה

הרב צבי יהודה חינך את תלמידיו לאור תורת אביו הגדול הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הוא השקיע את עיקר שנותיו בעריכת והוצאת כתבי אביו לאור, וגם בשנים בהם שימש כראש ישיבה, היה רואה את עצמו כצינור נאמן לאביו הדולה ומשקה מתורתו לתלמידיו.

הרב קוק היה הרואה הגדול, בחזונו הוא צפה בגאולה המתרקמת וגדלה בנשמת עם ישראל, חזה את מהלכיה והאירם בהסתכלות פנימית ועליונה. הרב קוק נפטר לפני מלחמת העולם השניה, ולא זכה לראות את בעיניו את קום המדינה – צמיחת הגאולה שלה קיווה. בנו, הרב צבי יהודה הוא שזכה לראות בשוב ד' את שיבת ציון. משכך היה הרב צבי יהודה למממש ומגשים את תורת אביו, בהתייחסותו ופעולותיו הוא יישם את מחשבותיו של אביו.

בנוסף לכך, היה הרב צבי יהודה למנהיג ציבורי שבנה וביסס השקפת עולם של מגזר שלם. עיסוקו בתחום זה היה חינוכי בעיקרו, בו הוא הראה לתלמידיו הרבים כיצד המציאות הניצבת מול עיניהם היא התגשמותם של נבואות הנביאים וחזון הדורות.

ספרי הרב צבי יהודה

בשל עיסוקו רב השנים בתורת אביו, וההתמסרות המוחלטת שלו אליה, מיעט הרב צבי יהודה לכתוב את משנתו ולהוציא את דברי תורתו שלו לאור. ניתן לראות את ביטולו לאביו, ואת גדלותו התורנית בהערותיו לספריו ההלכתיים של אביו, שם הוא מפנה את כוחותיו ההלכתיים לעריכת כתבי אביו בלבד.

למרות זאת ישנם שני ספרים אותם טרח הרב צבי יהודה לכתוב: 'אור לנתיבתי' ו'לנתיבות ישראל'. בשני ספרים אלו מציג הרב צבי יהודה את משנתו שלו, משנה המהווה המשך ישיר ופיתוח של תורת אביו,

הספר 'אור לנתיבתי' הוא ספר ההגות המחשבתית המעמיקה של הרב צבי יהודה, והספר 'לנתיבות ישראל' הוא אסופת מאמריו.

ספריו של הרב צבי יהודה מבססים וממשיכים את משנתו הרעיונית של הרב קוק במציאות של חיים לאומיים ברי קיימא, מדינה ושלטון יהודי, על כל קשייהם והמורכבויות הכרוכות בהם.

מלבד ספרי יסוד אלו של הרב צבי יהודה שכתב בעצמו, יצאו לאור ספרים המהווים סיכומים או שכתובים של שיעוריו, כגון מתוך התורה הגואלת או שיחות הרב צבי יהודה. ספרים אלו מעבירים את רוח השיעורים שהיה מעביר, אך הם משולים ל'תורה שבעל פה' של הרב צבי יהודה, לעומת ספרי 'אור לנתיבתי' ו'לנתיבות ישראל' שהם כתורה שבכתב שלו, בה היה מדקדק בכל מילה ומרכז משמעויות וכוונות אל המילה הכתובה.

הספר לנתיבות ישראל

ימי חייו של הרב צבי יהודה קוק לוו באירועים הרי גורל לעם ישראל, תהליכי התחייה ועליית החלוצים, מלחמת העולם הראשונה והצהרת בלפור, אימי השואה וכמובן הקמת מדינת ישראל על כל מורכבויותיה. לכל אורך שנים אלו, כתב הרב צבי יהודה מאמרים רבים בהם הביע את דעתו והנהיג את עם ישראל בשאלות הסבוכות שזימנו הזמנים הגדולים. את דעותיו החל הרב צבי יהודה לפרסם את דעותיו בציבור כבר בהיותו בן עשרים ושתים, זאת בעקבות בקשתו של אביו שעודדו לכך. מאמרים אלו פורסמו בעיתונים וכתבי עת כדוגמת סיני, הצופה, היסוד, זרעים, וכן בחוברות וקבצים שונים.

במאמרי הספר 'לנתיבות ישראל' מדריך הרב צבי יהודה את החפצים להלך לאור תורת אביו באלו נתיבים מעשיים עליהם לצעוד. בכך מהווה הספר הדרכה מעשית כיצד יש להתבונן על המהלכים האלוקיים במציאות ולפעול עם א-ל. הספר עוסק בנושאים קונקרטיים בהם הרב צבי יהודה מתווה נתיב, זאת בניגוד לספריו האחרים העוסקים במישור המחשבתי העקרוני.

הספר 'לנתיבות ישראל' יצא לאור על ידי הרב צבי יהודה בעצמו, גם כמאמרים נפרדים, וגם כספר מאוחד הכוללם יחד, ומכאן ערכו הגדול בהבנת תורת רבנו הרב צבי יהודה, שראה במאמרים אלו את תמצית תורתו.

נושאי הספר לנתיבות ישראל

חלקו הראשון של הספר 'לנתיבות ישראל' מורכב ממאמרים בענייני השעה בהם עוסק הרב בנושאים רבים, כתחיה הלאומית, ערכה הדתי והמשיחי של מדינת ישראל, תרבות ישראל וכן בתשובה תורה ומועדים. המאמרים האקטואליים נוגעים בשאלת אוגנדה, פעילות המחתרות ואלטלנה, תכנית החלוקה ועוד. יש לציין את מאמר טו שרצה הרצי"ה לפרסם אחרי מאורעות 'השבת השחורה', אך מאימת הצנזורה הבריטית הדפיסו רק לאחר קום המדינה. חלק זה מסודר לפי סדר כרונולוגי, מימי הדיונים שקדמו למדינה ועסקו באופיה ועד לבחירות לכנסת החמישית.

חלקו השני של הספר 'לנתיבות ישראל' מחולק לארבעה שערים. השער הראשון עוסק באישים, השני כולל מאמרי הלכה של הרב צבי יהודה, בשלישי כונסו מאמרים כדוגמת המאמרים שבחלק הראשון, ובשער הרביעי ישנם עשרות תגובות שכתב הרב צבי יהודה על פרסומים שונים בעיתונות. חלקו הראשון של הספר כולל חמישים וארבעה מאמרים, והשני מאה וחמשה עשר.

בסיכומו של דבר, בספר 'לנתיבות ישראל' עוסק הרב צבי יהודה בעיקר בהקמת המדינה בחשיבותה ודרכי הנהגתה, נושאים הנכללים ב'הלכות צבור', זאת לצד מאמרים רבים על שאר תחומי החיים היהודיים.

סגנון הספר לנתיבות ישראל

הספר לנתיבות ישראל הוא אסופה של מאמרים. המאמרים פורסמו בעיתונות התקופה, ובקבצי עת שונים. אולם יש לזכור כי אין זו שפת העיתונות הנהוגה היום, ומדובר בסגנון כתיבה רציני ומעמיק, המתאים ללימוד עיוני בכובד ראש. משפטיו של הרב צבי יהודה מלאים בעניין ובתוכן.

הספר 'לנתיבות ישראל' מתייחד בהפניות וציטוטים רבים, בהם הרב צבי יהודה מבסס את דבריו ומראה את מקוריותם. אורך המאמרים משתנה, ישנם הערות ותגובות קצרות, לצד מאמרים שלמים הפורסים משנה שלמה ומסועפת.

עריכת הספר לנתיבות ישראל

מאמרים אלו המכונסים ב'לנתיבות ישראל', פורסמו על ידי הרב צבי יהודה בעצמו. גם קיבוץ המאמרים והדפסתם כספר העומד בפני עצמו נעשו על ידי הרב צבי יהודה בראותו כי יש במאמרים עניין צורך וערך גם לדורות הבאים.

את חלקו הראשון של 'לנתיבות ישראל' הוציא הרב צבי יהודה בתחילת שנת תשכ"ז, ואת החלק השני בשנת תשל"ט.

בשנת תשס"ב, עשרים שנה לאחר הסתלקות הרב צבי יהודה, יצא הספר 'לנתיבות ישראל' לאור במהדורה חדשה על ידי הוצאת מאבני המקום, קרית הישיבה בית אל. במהדורה זו נוקד הספר על מנת להקל את שטף הקריאה, וכן נוספו מראי מקומות. מלבד זאת נוסח המאמרים תוקן לאור המאמרים המקוריים שנמצאו לאחר עבודה מאומצת בכתבים ועיתונים שונים. עבודת קודש זו נעשתה על ידי הרב הראל כהן בהתייעצות עם גדולי תלמידי הרב צבי יהודה.