אור לנתיבתי

אור לנתיבתי

הרב צבי יהודה הכהן קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, הינו בנו וממשיך דרכו של אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל רועה דור התחיה.

הרב צבי יהודה נולד בחג הפסח תרנ"א בעיירה זיימל שבליטא, שם כיהן אביו הגדול כרב. לאורך שנות כהונתו ופעולותיו של אביו הרב קוק בארץ ישראל ובגולה, ליווה אותו בנו הרב צבי יהודה ולמד ממנו תורה והדרכה ציבורית. הרב צבי יהודה למד תקופה קצרה בישיבת תורת חיים, אך את רוב תורתו רכש בלימוד עצמי, עם מלמדים אחדים, ובעיקר עם אביו הגדול. בשנות מלחמת העולם הראשונה נאלצו האב והבן לשהות בשוויץ וכפי שהגדיר הרצי"ה, באותו הזמן הוא זכה ללמוד עם אביו את 'כל התורה כולה'.

פעילותו הציבורית של הרב צבי יהודה

פעילותו הציבורית של הרב צבי יהודה החלה כבר משחר ימיו, כאשר היה מופקד על מימוש רעיונותיו של אביו הגדול, והיה המוציא והמביא את תורתו אל עולם המעשה. הוצאת כתבי אביו היתה תחת אחריותו כעורך ראשי שלהם, גם בחיי אביו בספרי אורות, אורות התשובה ובעשרות מאמרים שפורסמו בעיתונות, ובמיוחד לאחר מותו בעריכת שאר ספרי אביו והוצאתם לאור, בין ספריו בהלכה ושו"ת, ובין ספרי המחשבה והאמונה. הרב צבי יהודה היה יד ימינו של אביו וליווה את כל המפעלים של אביו, כהקמת ישיבה מרכזית עולמית, הקמת הרבנות הראשית לישראל, והקמת תנועת דגל ירושלים ששאפה לתחית האומה מתוך קדשיה.

לאחר פטירת הרב יעקב משה חרל"פ בשנת תשי"ב מונה הרב צבי יהודה לראש ישיבת מרכז הרב. באותם השנים היתה הישיבה קטנה וחסרת השפעה ציבורית. לאחר כמה שנים התחילה הישיבה לגדול תחת ראשותו של הרב צבי יהודה, עד שנהיתה לישיבת הדגל של הציבור הציוני דתי והעמידה תלמידים הרבה שהיו לרבני ערים וישובים, ראשי ישיבות ודיינים, לצד אנשי עשייה בכל התחומים. מעגלים אלו הולכים וגדלים גם היום כשתלמידיו ותלמידי תלמידיו מעמידים תלמידי חכמים לאור דמותו ומרחיבים את השפעתו של הרב צבי יהודה.

גם תנופת ההתישבות במרחבי יהודה ושומרון נעשתה בכח תורתו ודמותו של הרב צבי יהודה, מכוחו ותחת הנהגתו והובלתו. שלב משמעותי זה בגאולת ישראל נעשה בכוח השפעתו הישירה של הרב צבי יהודה.

תורת הרב צבי יהודה

הרב צבי יהודה חינך את תלמידיו לאור תורת אביו הגדול הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הוא השקיע את עיקר שנותיו בעריכת והוצאת כתבי אביו לאור, וגם בשנים בהם שימש כראש ישיבה, היה רואה את עצמו כצינור נאמן לאביו הדולה ומשקה מתורתו לתלמידיו.

הרב קוק היה הרואה הגדול, בחזונו הוא צפה בגאולה המתרקמת וגדלה בנשמת עם ישראל, חזה את מהלכיה והאירם בהסתכלות פנימית ועליונה. הרב קוק נפטר לפני מלחמת העולם השניה, ולא זכה לראות את בעיניו את קום המדינה – צמיחת הגאולה שלה קיווה. בנו, הרב צבי יהודה הוא שזכה לראות בשוב ד' את שיבת ציון. משכך היה הרב צבי יהודה למממש ומגשים את תורת אביו, בהתייחסותו ופעולותיו הוא יישם את מחשבותיו של אביו.

בנוסף לכך, היה הרב צבי יהודה למנהיג ציבורי שבנה וביסס השקפת עולם של מגזר שלם. עיסוקו בתחום זה היה חינוכי בעיקרו, בו הוא הראה לתלמידיו הרבים כיצד המציאות הניצבת מול עיניהם היא התגשמותם של נבואות הנביאים וחזון הדורות.

ספרי הרב צבי יהודה

בשל עיסוקו רב השנים בתורת אביו, וההתמסרות המוחלטת שלו אליה, מיעט הרב צבי יהודה לכתוב את משנתו ולהוציא את דברי תורתו שלו לאור. ניתן לראות את ביטולו לאביו, ואת גדלותו התורנית בהערותיו לספריו ההלכתיים של אביו, שם הוא מפנה את כוחותיו ההלכתיים לעריכת כתבי אביו בלבד.

למרות זאת ישנם שני ספרים אותם טרח הרב צבי יהודה לכתוב: 'אור לנתיבתי' ו'לנתיבות ישראל'. בשני ספרים אלו מציג הרב צבי יהודה את משנתו שלו, משנה המהווה המשך ישיר ופיתוח של תורת אביו,

הספר 'אור לנתיבתי' הוא ספר ההגות המחשבתית המעמיקה של הרב צבי יהודה, והספר 'לנתיבות ישראל' הוא אסופת מאמריו.

ספריו של הרב צבי יהודה מבססים וממשיכים את משנתו הרעיונית של הרב קוק במציאות של חיים לאומיים ברי קיימא, מדינה ושלטון יהודי, על כל קשייהם והמורכבויות הכרוכות בהם.
מלבד ספרי יסוד אלו של הרב צבי יהודה שכתב בעצמו, יצאו לאור ספרים המהווים סיכומים או שכתובים של שיעוריו, כגון מתוך התורה הגואלת או שיחות הרב צבי יהודה. ספרים אלו מעבירים את רוח השיעורים שהיה מעביר, אך הם משולים ל'תורה שבעל פה' של הרב צבי יהודה, לעומת ספרי 'אור לנתיבתי' ו'לנתיבות ישראל' שהם כתורה שבכתב שלו, בה היה מדקדק בכל מילה ומרכז משמעויות וכוונות אל המילה הכתובה.

הספר אור לנתיבתי

ספרו של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל 'אור לנתיבתי' הוא למעשה ליקוט של פסקאות הגותיות שכתב הרב צבי יהודה לעצמו בפנקסיו. פסקאות אלו עוסקות בשלל נושאים שונים העומדים ברומו של עולם, ודנות בהם. ניתן לדמות את הספר 'אור לנתיבתי' לספרו של אביו 'אורות הקודש', בו רוכזו וסודרו רשמי מחשבותיו למבנה מחשבתי מסודר.

הרב צבי יהודה העלה על גליון את הגיוני ליבו אלו בין השנים תרצ"ו – תש"ה, זאת לאור פקודת קדשו של אביו שביקשו לרשום את מחשבותיו על אותם הפנקסים בהם היה אביו הגדול מעלה את מחשבותיו שלו. בדומה לכך שבספרי אביו הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל נודעה חשיבות יתירה לכתבים הלקוחים מתוך נביעת נשמתו כעין נבואה, על פני ספרים שכתב באופן שכלי, כך גם יש להתבונן בספר 'אור לנתיבתי' בו העלה הרב צבי יהודה את רשמי נשמתו על ספר.

על רעיון הוצאת מחשבותיו שבספר 'אור לנתיבתי' לאור, כותב הרב צבי יהודה את הדברים הבאים: 'ואפשר שיוכלו להביא תועלת אולי גם לעצמי ואולי גם לאחרים ליחידים או לרבים לפרטים או לכלל'.

נושאי הספר אור לנתיבתי וסגנונו

בספרו 'אור לנתיבתי' עוסק הרב צבי יהודה בנושאים המחשבתיים העמוקים והמהותיים ביותר של מחשבת האמונה. בין היתר הוא דן בתורה ובישראל, במועדים בתשובה ובדעת השם, וכן ביראה בנפש ובמידות. את הספר חותם פרק העוסק בהבנת מושג הכלל ובהשפעותיו.

בסוף הספר סודרו שישה מאמרים מפנקסי הרב צבי יהודה, וכן שתיים מאגרותיו ושיחה אחת. בנוסף מובאים בספר 'פרקים אישיים כלל ישראליים' בהם מתאר הרב צבי יהודה כמה מחלומותיו שראה בהם מעין נבואה קטנה שנצרכה לכלל ישראל.

סגנונו של הספר אור לנתיבתי מורכב, והוא מלא וגדוש במשמעויות ותיאורים. משפטיו של הרב צבי יהודה בנויים מכמה חלקים, וניתן לראות בהם את המשמעויות והכוונות הרמוזות בבחירת המילים ובתיאורם. יש שיאמרו ששפת הספר גבוהה אף יותר משל אביו הרב קוק. אולם למרות זאת, חשיבותו ומרכזיותו של הספר אור לנתיבתי גדולה, בתור ספרו העיוני המרכזי של הרב צבי יהודה.

עריכת הספר אור לנתיבתי

הספר אור לנתיבתי יצא לאור על ידי שניים מבכירי תלמידיו של הרב צבי יהודה, אשר ביקשם מספר חודשים לפני פטירתו להוציא את הערותיו לאור. שני רבנים – תלמידים אלו, הרב חיים ישראל שטיינר מזקני רבני ישיבת מרכז הרב, והרב איסר קלונסקי רב שכונת גבעת מרדכי בירושלים קיבלו את פנקסיו של הרב צבי יהודה לאחר פטירתו, וכך הוציאו את הספר בשנת תשמ"ט.

הספר אור לנתיבתי בנוי בעיקר מפנקס אחד שבו כתב הרב צבי יהודה קל"ח פסקאות, וכן מפנקסים אחרים בהם רשם כמה פסקאות נוספות. שני העורכים סידרו את הפסקאות לפי סדר העניינים, הוסיפו כותרות לפסקאות ומראי מקומות והערות בסוף הספר. כמו כן הוסיפו את תולדות רבנו.

בשנת תשפ"ב בשנת הארבעים לפטירת הרב צבי יהודה, יצאה לאור מהדורה חדש של הספר 'אור לנתיבתי' על ידי הוצאת מאבני המקום, קרית הישיבה בית אל, בברכתם של העורכים הראשונים. בהוצאה זו נוסף ניקוד המקל על שטף הקריאה בספר, וכן נוספו מספר פסקאות, והמקורות שעד כה נדפסו בסוף הספר הוכנסו למקומן. תיקונים שינויים והערות אלו נעשו על ידי העורך הרב הראל כהן.

שם הספר – אור לנתיבתי

תורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל יצאה לאור בסדרת ספרי ה'אורות', אורות הקודש, אורות התורה והתשובה, וכו'. תורתו של הרב קוק היא עיונית בעיקרה ואינה עוסקת במימוש המדויק של ההגות בעולם המעשה. בנו הרב צבי יהודה שפעל בשנות קום המדינה ומלחמותיה הוא שהגשים את הגותו של אביו. על כן מתאים הדבר שספרו שעוסק בדרך ובמימוש האור שהותיר אביו יקרא 'אור לנתיבתי'.

כמו כן מנין 'אור' בגימטריא הוא כמנין 'קוק' עם הכולל.