ספר אורות

ספר אורות

הרב אברהם יצחק הכהן קוק

ספר אורות הוא ספרו היסודי והמרכזי של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, בו הוא מבאר את עיקרי משנתו והגותו. הרב קוק (תרכ"ה – תרצ"ה) היה מגדולי התורה המובהקים של דורו, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות. הרב קוק הקים את הרבנות הראשית לישראל, ואת הישיבה המרכזית העולמית, וכן ליווה את תהליך תחית ותקומת ישראל. הגותו הינה פרק חשוב ומשמעותי בספרות המחשבה והאמונה, והיא מהווה תשתית אידאלוגית לתחיתה של תורת ישראל בצורתה השלמה על אדמת הקודש.

מדוע כתב הרב קוק את ספר אורות?

תקופת חייו של הרב קוק היתה אחת התקופות המכריעות ביותר בחייו של עם ישראל, בה התעורר העם היהודי וקם מגלותו, מתוך רצון לכונן את חייו העצמאיים בארץ ישראל. התנערותם של צעירי העם היהודי מהגלות, לוותה גם בהתנערות מהדתיות אותה הכירו בגלות, ומהפנית עורף לכל עברם. כתוצאה מכך נתפסו החלוצים בעיני היישוב הישן כפורקי עול, וכך גם כל המפעל הציוני.

דעתו של הרב קוק היתה שונה, הוא ראה את תמצית הכוונה הלאומית הטהורה של החלוצים מבעד למעשיהם, וסבר כי כוונתם רצויה ויש לפעול עמם בשילוב כוחות להגשמת התחיה הלאומית. הרב קוק ראה צורך בפרסום הגותו האישית והוצאתו של ספר אורות לאור בכדי ללמד עקרונות אלו. הגותו של הרב קוק שנתפרסמה בספר אורות קרבה הן את החלוצים ליהדות המסורתית, בכך שהראתה להם שחזון היהודי החדש אותו הגו מופיע כבר במקורות, והן את היישוב הישן אל החלוצים, שכעת ראו את הכוונה הזכה הטמונה במעשי הכפירה של החלוצים.

חיבורים אלו הנובעים מתוך משנתו של הרב קוק היוו תשתית בטוחה לבניית גשר בין חלקי עם ישראל, ושמרו על אחדות העם ברגעיו הגורליים ביותר בשנות הקמת התקומה. יתר על כן, תורתו של הרב קוק הכניסה נשמה ורוחניות לתחיית החול הציונית.

נושאי ספר אורות

ספר אורות בנוי מפסקאות רבות, אשר בצירופן יחד יוצרות את ליבת הגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. משנתו של הרב קוק מורכבת מחידושים רבים, ביניהם האמירה לפיה יש לראות את תהפוכות הטבע וההיסטוריה כיד ד' הפועלת במציאות, ולהתייחס אליהן בהתאם, גם אם לעיתים קשה להבין את מטרת ומגמת המאורעות.

תפיסה זו מושתתת על ההבנה לפיה יש לשאוף לראות את המציאות כולה על כל רבדיה וגווניה במבט אחד כולל ואחדותי, שלאורו הכוחות הסותרים אינם אלא משלימים ובונים זה את זה. עקרונות אלו נכונים לגבי שאלות רבות כגון הטוב והרע, הגוף והנפש, הנס והטבע, השכל והרגש, וכן ביחס שבין ישראל ואומות העולם.

בעיסוקו של הרב קוק בשאלת הכפירה הוא מחדש שהיא נובעת מתוך חסרונותיה של תפיסת האמונה הבסיסית אותה הכירו בגלות, ואי ההסתפקות של הדור הצעיר באמונה הנעשית מתוך הרגל ורפיון. משכך הוא קורא להגדלת האמונה ורוממותה.

הרב קוק עוסק גם בצביון הגאולה ובשאלת שותפותו של האדם בתהליך השלמת הבריאה ותיקונה. שאלה זו נוגעת בשורש הדיון לגבי העליות לארץ ובניינה על ידי החלוצים.

מלבד זאת קורא הרב קוק לחיי יצירה והבעה של נפשנו היהודית, ומתאר את תפקידו של עם ישראל באומות כקורא בשם ד'.

חלקי ספר אורות

חלקו הראשון של ספר אורות נקרא 'אורות מאופל' והוא כולל שלשה חלקים: ב'ארץ ישראל' עוסק הרב אברהם יצחק קוק בקשר שבין עם ישראל וארצו, ובהשפעת הארץ על העם. בפרקי 'המלחמה' מתאר הרב קוק את ההתפתחות הנגרמת על ידי המלחמות בעולם, למרות הכאב שכרוך בהן. ל"ב הפסקאות שב'ישראל ותחיתו' מציגות את עיקרי אמונת הייחוד הישראלית, תוך עיסוק ביחס שבין הקודש והחול, על כל צורות הופעותיהם. בפרקים אלו טוען הרב קוק כי יש להתבונן במציאות כולה כמעשה ד' באופן אחדותי והרמוני. העקרונות בנפרסים בחלק זה, מנוגדים לתפיסה הנוצרית, אותה מכנה הרב מינות, התופסת את המציאות בצורה פירודית.

יחסו של הרב קוק לתחיה הלאומית של עם ישראל בארצו בא לידי ביטוי ב'אורות התחיה'. הרב קוק מבסס את לאומיות ישראל, ומציין את מקור נביעתה. לאור הבנתו וחיבתו ללאומיות ולחלוציות הוא מלמד כיצד יש להתייחס לתנועה הציונית, לאישיה ולפעולותיה, ומתווה דרכי פעולה לתחיה רוחנית גם כן. דיונים אלו נוגעים גם בשאלת הכפירה וגורמיה, וכן בנושאים מהותייים נוספים. בחלק מרכזי זה של ספר אורות ע"ב פסקאות המכנסות את הגותו של הרב קוק בנושאים אלו.

במאמר 'למהלך האידאות בישראל' מתבונן הרב קוק בהיסטוריה של עם ישראל, ובעיקר בפרקי הגלות מהארץ והשיבה אליה תוך שימת לב להבדלים בין התקופות השונות. התבוננות זו נעשית תוך שימת לב לשתי האידאות אותן נושא עם ישראל – האידאה האלוקית והאידאה הלאומית, ובבחינת היחס ביניהן.

שמונת המאמרים המאוגדים ב'זרעונים' עוסקים בנושאים שונים, ועומדים כל אחד בפני עצמו. מלבד הנושאים הנוגעים באופן ישיר לתחיה הלאומית ישנו עיסוק גם ביחס שבין חכמה ונבואה, תפיסת האלוקות והשפעתה המכרעת, ומהו היחס הנכון לדעות אחרות.

החלק החותם את ספר אורות הוא 'אורות ישראל', בו עוסק הרב קוק בתשעה פרקים הכוללים למעלה ממאה פסקאות במהותו של עם ישראל, בסגולתו הרוחנית, באופן השפעתו על האנושות כולה וביחסי הפרט והכלל בעם.

מרכזיותו והשפעתו של ספר אורות

בדברי הפתיחה של עורך ספר אורות, הרב צבי יהודה בנו של הרב אברהם יצחק קוק לספר אורות הוא מגדיר את הספר כ'קודש קדשים'. התפיסה הרגילה אליה הורגלנו בשנות גלותינו גורסת כי האלוקים נמצא רק בתורה ובמצוות וכי רק הם קדושים. בספר אורות חושף הרב קוק את קודש הקדשים – קדושת ישראל. לתפיסה גאולתית זו, גם עם ישראל כשלעצמו הוא גילוי אלוקי, כאשר התורה והמצוות משמשים כדרך ועזר להופעת סגולתו של העם. ביטוי זה, 'קודש קדשים' כמתייחס לספר, לקוח מדברי רבי עקיבא ש'כל הכתובים קודש – ושיר השירים קודש קדשים'. שיר השירים עוסק בקשר שבין הקב"ה וכנסת ישראל, ודווקא אותו מגדיר רבי עקיבא כקודש קדשים, ומכאן שגם ספר זה העוסק בלאומיות ישראל הוא קודש קדשים.

ספר אורות הוא ללא ספק ספרו המרכזי של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בספר זה מופיעים חידושיו המרכזיים, ועל ידו נבנית דמותו של היהודי הגאולי הרואה את יד ד' במציאות ופועל עם א-ל. הגותו הייחודית של הרב קוק באה לידי ביטוי בספר אורות, ובו ניתן לראות את משנת הרב קוק ואת יחסו לעולם המודרני.

עבור תלמידי בית מדרשו של הרב קוק ספר אורות הוא הבסיס הרעיוני וההגותי לחייהם, ועל פיו מתעצבת תפיסת עולמם, משום כך יש שהגדירו את ספר אורות כ'שולחן ערוך' לדור התחיה.

לספר אורות עשרות ספרי פירושים וביאורים המעמיקים ומסבירים את תפיסתו והגותו של הרב קוק, וכן ישנם מאות רבות של שיעורים העוסקים בספר בכל הישיבות ההולכות בדרכו.

סגנונו של ספר אורות

הפסקאות הבונות את ספר אורות נכתבו על ידי הרב אברהם יצחק קוק מתוך שלהבת של דבקות רוחנית, אשר מעת לעת הנביטה בליבו רעיון הגותי, אותו מיהר להעלות על פנקסיו. מכיון שפסקאות אלו לא נכתבו כחלק מתהליך מסודר של כתיבת ספר והצגת משנה רעיונית באופן דידקטי, ישנם נושאים המוצגים כמה פעמים כאשר בכל פסקא ניתן דגש על פן מסוים. כמו כן, סגנונו הספרותי של הספר שירי, זאת כחלק מאופן ההבעה הרגשי של רעיונותיו. צורת כתיבה זו מקשה לעיתים על הבנת כוונת הרב קוק, אך מנגד היא מקנה ללומד חיבור לרעיון ומגלה בו רבדים ומשמעויות נוספות.

ליקוט ספר אורות והוצאתו לאור

כאמור, רובו של ספר אורות נכתב על ידי הרב קוק כפסקאות שכתב מעת לעת בפנקסיו האישיים, בהם הביע הרב את תעופת מחשבותיו בנושאים רבים ומגוונים. ספר אורות לוקט ברובו מתוך הפנקסים שנכתבו בין השנים תרס"ד – תרע"ט, הנודעים בשם 'שמונה קבצים', על ידי בנו – הרב צבי יהודה שערך את ספר אורות, לבקשתו של אביו. פנקסים אלו נכתבו על ידי הרב קוק בשנותיו הראשונות בארץ ישראל, וכן בשנות מלחמת העולם הראשונה בהן שהה בגלות, בשנים אלו התעוררה נשמתו של הרב על ידי פגישתו עם קדושת הארץ ובוניה. יוצא הדופן הוא 'למהלך האידאות בישראל' שעובד מפנקס אחר. רוב הספר בנוי מפסקאות העומדות בפני עצמן ומסודרות זו בצד זו לפי נושאים. יוצאי הדופן הם מאמרי 'זרעונים' ו'למהלך האידאות בישראל' המסודרים כמאמרים מקיפים. גם חלקים אלו נערכו במקור מתוך פסקאות של הרב קוק.

הספר יצא לאור לראשונה בשנת תר"פ בירושלים, על ידי 'דגל ירושלים'. מהדורה זו כללה רק שניים מפרקי הספר: 'אורות מאופל' ו'אורות התחיה', כאשר פרק 'אורות מאופל' כולל בתוכו את את פרקי 'ארץ ישראל', 'אורות המלחמה' ו'ישראל ותחיתו'. בשנת תש"י יצא הספר לאור בתוספת 'למהלך האידאות בישראל', 'זרעונים' ו'אורות ישראל'. שני החלקים הראשונים יצאו לאור עוד לפני הופעתם בספר בקובץ 'התרבות הישראלית' בתור מאמרים שלמים, ו'אורות ישראל' פורסם לפני כן בשנת תש"ב בפני עצמו כעידוד לעם ישראל בשנות השואה.

ספר אורות – מהדורת בית אל

לאחר שנים רבות בהן יצא הספר במהדורות צילום, הודפס לראשונה ספר אורות מאת הרב קוק באותיות מאירות עיניים ומנוקדות. מהדורה זו נעשתה ע"י הוצאת מאבני המקום, קרית הישיבה בית אל. מלבד הניקוד, ההגהה המדוקדקת והעימוד החדש והמרהיב, נוספו מראי מקומות מתוך הערות הרצי"ה, וסודר מפתח ערכים, וכן מאמר 'לתולדות הספר אורות' מאת העורך הרב הראל כהן.

מהדורה זו יצאה לאור לראשונה בכ"ח אייר תשס"ד, במלאת מאה שנה לעלייתו של הרב קוק ארצה. בתחילת הספר הובא מכתב ברכה מאת הרב יהושע הוטנר, גיסו של הרצי"ה ומנהל האגודה להוצאת כתבי הראי"ה קוק זצ"ל.